המבחן שלמעלה רץ על המקלדת העברית. בלי חשבון ובלי תשלום. הציון סופר את המקשים שיצאו נכון בפעם הראשונה.
כ, מ, נ, פ וצ נכתבות אחרת כשהן חותמות מילה: ך, ם, ן, ף, ץ. אלה לא אותן אותיות במראה אחר אלא תווים נפרדים, ולכל אחת מהן מקש משלה.
בטקסטים העבריים של האתר ם מופיעה 49 פעמים, ן שלושים ושמונה, ך שלוש עשרה, ף חמש ו־ץ שלוש. ברשימת התדירות 41 מילים מתוך 185 נגמרות באות סופית.
לכן חמש האותיות האלה פותחות את רשימת הצמדים של האתר, לפני כל צמד אחר. הן הדבר היחיד שיד שרגילה לאלפבית לטיני צריכה ללמוד מחדש כאן.
חמש הצורות הסופיות יושבות כולן ביד ימין. שתיים מהן, ך ו־ף, הן מקשי שורת הבית.
האותיות הרגילות שמהן הן נגזרות מפוזרות אחרת. כ ו־נ יושבות ביד שמאל, ולכן מילה שנגמרת באחת מהן מעבירה אתכם ליד השנייה בדיוק בסוף. מ, פ ו־צ כבר ביד ימין, שם המעבר קטן יותר.
זה הופך את סוף המילה לרגע שבו היד מתארגנת מחדש, ולא רק לאות אחרת. מי שכותב מהר ולא חושב על זה מגלה שהעצירות שלו נופלות דווקא בסופי מילים.
לעברית אין רישיות. אין אות גדולה ואות קטנה, ולכן שום מילה בעמוד הזה לא דורשת Shift כדי להתחיל.
בכל הטקסט העברי של האתר רק 0.3% מהתווים נזקקים למקש הזה, והם סימני פיסוק בלבד. גם מקש מת אין על הלוח הזה, אז כל תו יוצא מלחיצה אחת.
הזרת השמאלית פנויה כאן כמעט לגמרי. בגרמנית היא עובדת על כל שם עצם; כאן היא כמעט לא נדרשת, והמאמץ עובר למקום אחר לגמרי, לסופי המילים.
הטקסטים כאן כתובים בלי ניקוד, כפי שעברית נכתבת בעיתון ובספר. לא תתבקשו לנקד ולא תיענשו על ניקוד חסר.
יש לזה מחיר בקריאה ולא בהקלדה: מילה בלי ניקוד יכולה להיקרא ביותר מדרך אחת, והעין משלימה מההקשר. האצבעות לא מרגישות בזה כלל, כי הן מקבלות בדיוק את התווים שכתובים.
מילה עברית קצרה, 3.49 תווים בממוצע ברשימה הזאת. זה אומר שהמרווח בין רווח לרווח קטן, והקצב מהיר יותר ממה שיד שרגילה לאנגלית מצפה לו.
צפו לחמש עד חמש עשרה פחות מאתרים אחרים. שתי החלטות מסבירות את זה.
Typepace מציג נטו ולא ברוטו. ברוטו סופר את כל מה שהקלדתם; נטו רק את מה שיצא נכון בפעם הראשונה. המרחק בין השניים הוא המחיר של הטעויות שלכם, באותה יחידה שבה נמדדת המהירות.
ותיקון לא מחזיר כלום. כשחוזרים אחורה, המקום כבר נשפט ברגע שעברתם עליו. עם מילים קצרות כמו כאן זה מורגש: הטעות קרובה לסוף המילה וקל להתפתות לחזור.
רשימת המילים והציטוטים עבריים במקורם. הרשימה הולכת לפי תדירות שימוש אמיתית ואיננה רשימה אנגלית מתורגמת. הציטוטים לקוחים מפרקי אבות ומקהלת, לצד פתגם ושורות שמחברן לא ידוע.
הטקסטים הארוכים והמשרדיים עובדים הפוך, ועדיף לומר זאת במפורש: הם אותו קטע בכל שפות האתר, מובא לעברית ומותאם עם הסכומים והתאריכים שלו. זה מכוון. מי שמקליד את אותו טקסט בעברית ובאנגלית משווה שני נסיונות שלו עצמו, ולא שני סוגי טקסט.
זו טעות, וזו הדרך הנפוצה ביותר לאבד כאן נקודות. הצורה הסופית היא תו אחר בקידוד, לא אותה אות בגופן אחר, ולכן מקום שמבקש ם ומקבל מ הוא מקום שגוי כמו כל אחר. המילה עדיין נקראת, ולכן העין לא תופסת את זה בבדיקה.
הכפילו בחמש. מילה נמדדת לפי מוסכמה כחמישה תווים, ועל אותה מוסכמה בנוי המספר שעל המסך, כך ש־40 הם 200 תווים לדקה ו־60 הם 300. הקיצור wpm שעל המסך אנגלי, המידה זהה.
אפשר, אם הוספתם פריסה עברית במערכת. מדבקות לא נחוצות, כי המבחן קורא את התווים שמגיעים ולא את מה שמודפס על המקש. בלי פריסה עברית לא תוכלו לסיים את הטקסט, כי הוא מבקש אותיות שאין דרך להפיק מאנגלית.
לא. אין ניקוד באף טקסט כאן, בדיוק כמו בעיתון. אם תרצו לנקד במקום אחר זו מיומנות נפרדת עם מקשים משלה, והמבחן הזה לא נוגע בה.
כמדידה יש, כתרגול לא מספיק. הוא אומר לכם איפה אתם עכשיו ואילו מקשים אוכלים זמן. למעבר לעשר אצבעות יש באתר מסלול שיעורים שמתחיל משורת הבית ומסדר את השלבים, והמבחן הזה משמש בין שיעור לשיעור כדי לראות אם משהו זז.